"הקוף שרצה להיות ראשון"
רורי השימפנזה רצה להיות הכי טוב. זאת אומרת, הוא לא כזה. הוא לא היה טיפוס תחרותי. הוא היה טיפוס צנוע, חכם, מתפשר ומבין שבשחק הכל זה רק משחק. כשרורי שיחק עם שאר חבריו השימפנזות ביערות במשחקי כדור הוא לא הצליח כלל ונכשל שוב ושוב, הוא פספס את הכדור, בעט רחוק מדי, חזק מדי, פספס. הוא לא נהנה. אבל כשהוא רץ איתם ביערות הוא שמח, הוא היה הכי מהיר, הוא הרגיש את הרוח עוברת ומלטפת את פרוותו. הוא נהנה.
רורי השימפנזה רצה להיות הכי טוב. זאת אומרת, הוא לא כזה. הוא לא היה טיפוס תחרותי. הוא היה טיפוס צנוע, חכם, מתפשר ומבין שבשחק הכל זה רק משחק. כשרורי שיחק עם שאר חבריו השימפנזות ביערות במשחקי כדור הוא לא הצליח כלל ונכשל שוב ושוב, הוא פספס את הכדור, בעט רחוק מדי, חזק מדי, פספס. הוא לא נהנה. אבל כשהוא רץ איתם ביערות הוא שמח, הוא היה הכי מהיר, הוא הרגיש את הרוח עוברת ומלטפת את פרוותו. הוא נהנה.
אותו הדבר קרה לו גם עם חבריו הקופים- רק הפוך. הוא היה פחות טוב מהם בריצה, ולכן גם לא נהנה כלל. אבל הוא כן נהנה לשחק איתם במשחקי הכדור- שהם כלל לא אהבו, וכלל לא היו טובים בהם. למה דווקא זה היה ככה?
רורי הוא לא טיפוס תחרותי. הוא טיפוס צנוע ומתפשר. אבל דווקא כאן הוא כן הרגיש כזה. הוא דווקא נהנה בספורט בו הוא היה טוב. אולי זאת לא דווקא תחרותיות. אולי זה בעצם היה הרצון של השימפנזה למצוא את הפעילות בו טוב, את הפעילות בו הוא נהנה- ואיתה גם למצוא חבורה מתאימה ברמה שלו בפעילות הזו. רורי הבין עכשיו את המשימה שלו- למצוא את הפעילות שבה הוא יהנה.
No comments:
Post a Comment