Thursday, January 23, 2014

"אליזבת בארץ המוזרים"

"אליזבת בארץ המוזרים"

סיפור זה נשמע מעט מחריד ואף די עתיק, אך הוא אינו כזה, הוא מדבר על חיינו ועל זמננו- זמן הווה. 
אליזבת, גורילה קטנה ושעירה, הייתה בתם של שתי גורילות אוהבות וחמות. אבל כאשר אליזבת נולדה, היא נלקחה באכזריות ע"י בני האדם- שטיפלו בה בצורה מספקת, אך לא אוהבת. אליזבת הרגישה לא שייכת, משונה, וכשהגיעה ההזדמנות לברוח- ברחה במהירות מן המכלאה. כאשר אליזבת חזרה לביתה  הבינה כי חסרונה היה יותר ארוך ממה שחשבה וכי שש עשרה שנים עברו מאז שהיא נעלמה.  כאשר ראתה את אביה הזקן הבינה על הבשורה הרעה- על היעדרותה של אמה הטובה.
אליזבת המפוחדת ברחה ליערות, שם היא מצאה עולם חדש בין הענפות. ארץ חדשה ומופלאה, ארץ בה כולם משונים כמותה. עברו ימים ואליזבת גילתה את האמת האיומה, אמה נפטרה לאחר שערכה חיפושים רבים, והמשונים הכניסו אותה לביתם והעניקו לה מקום לכבוד, בין כל העצים בתוך ארץ המוזרים.

Tuesday, January 21, 2014

"דרכה החדשה של המכשפה"

"דרכה החדשה של המכשפה"

יום הולדת נעלם. ישנם ימי הולדת שלא רוצים לזכור. ימי הולדת של אנשים שרוצים לשכוח. יום ההולדת של המכשפה היה יום הולדת שכל היער לא רצה לזכור. המכשפה הטובה שפעם אהבה את היער, אבל כעת הפכה לשחורה ונוראה. המכשפה התרחקה כבר מהיער אל שאר מכשפות הממלכה. היער שהתגעגע ובאותו הזמן כעס על המכשפה- לא ידע כיצד להגיב ליום הולדתה. האם צריך לחגוג או לא? האם צריך לזכור או לא? אז כל מה שהיער יכל לעשות היה לבכות בתוך עצמו על האכזבה ולקוות שיהיה טוב למכשפה בדרכה החדשה
מזל טוב מכפשה-

Monday, January 20, 2014

"הדדי"

"הדדי"

גור האריה, בנו של מלך היער, טען לכתר ועמד להיות מלך האריות. אך מבחן אחד עמד בדרכו- מבחן הג'ונגל למלך המתחיל. הגור הקטן יצא לדרך והצליח לעבור את שלבי המבחן ובסופו של דבר הגיע למבחן האחרון- המבחן של שימפנוזת היער. השימפנזות הציגו בפניו חידה: "ביצה לפניך וגוף לעזרך, כעת עליך למלא את משימתך. מקצה אחד לקצה השני תעביר ביצה גדולה ושבירה, אך שים לב לזה, משימה זו אינה קלה-כי על הביצה אסור לגעת ברצפה ולקבל סדק בקליפתה". הגור הקטן ניסה פעמים רבות לעבור את המשימה, הוא ניסה לשים את הביה בפיו אך היא נשברה, לשים על ראשו אך היא החליקה ונפלה. ולבסוף, נשבר גם הוא והלך. בדרך חזרה למגוריו, נתקל ביצור שונה ומוזר- זה היה חייזר. קודם, האריה נבהל ופחד, אך לאחר מכן גילה כי החייזר חכם וכי בידו התשובה לחידת הביצה. החייזר, בעל הכוחות המוזרים, העניק לגור הקטן זנב רחב וארוך, בו האריה יכל לשים את הביצה ולשמור עליה מכל צרה. מאז עלייתו של הגור למלוכה, האריה והחייזר הפכו להיות החברים הטובים ביותר- האריה זכה בעזרתו וכוחותיו של החייזר, ואילו החייזר המוזר והמתבודד זכה בחברתו של האריה

Sunday, January 19, 2014

"יום ההולדת של אמא"

"יום ההולדת של אמא"

מי לא רוצה שיום ההולדת של אמא תהיה הטובה מכולן? כך גם דן רצה. דן הקטן סימן ביומנו את יום ההולדת של אמו, והבטיח לעצמו שהשנה זאת עומדת להיות יום ההולדת הגדולה מכולם. דן תיכנן את כל הפרטים ביומנו, מהדקה האחרונה ועד לסוף האחרוחה. הערב מתחיל עם נסיעה למסעדה, המסעדה הטובה ביותר באיזור השפלה, ממשיכים לטורניר באולינג מסחרר בו אמא (כמובן) תכבב ובסופו של היום מסיימים בארוחת מלכים עם האוכל של סבתא במאדים. אך לצערו של דן, היום אינו הלך כמתוכנן, המסעדה נסגרה, הכדרת הייתה יקרה וסבתא הייתה עייפה- כך שבסופו של היום, דן ומשפחתו ישבו סביב השולחן בסלון שבביתם וצפו בתוכנית שאהבה אמם. דן חשש כי אמו התאכזבה, אך הופתע לגלות שזה היה יום הולדתה הטוב מכולם, כי עם משפחתה בילתה

Saturday, January 18, 2014

"אכזבתו הגדולה"

"אכזבתו הגדולה"

כבר מימי קדם הילד והמכשפה היו החברים הכי טובים. הם נפגשו כל יום מתחת לעץ הגדול ביותר ביער, גילו אחד לשני סודות, שיחקו עם הארנבות והעבירו את זמנם. אך כבר אז ראה הילד במכשפה דברים רעים, כל רגע שכעסה המכשפה ראתה ארנבת ואותה אכלה. במרוצת השנים הכעס גדל, עבר לכלבים ובסוף לאדם. הגורל עשה את שלו והחברות בין הילד והמכשפה הסתיימה. הילד לא סלח למכשפה על כך שוויתרת לזעמה, והיא הפכה להיות לאכזבתו הגדולה. אך לנצח הילד נשאר עם המכשפה בליבו ולעולם לא שכח אותה כי היו הם החברים הכי טובים לנצח ולכל החיים

"שאגת הדוב"

"שאגת הדוב"
 
כל יום ביער הייתה אסיפה של כל חיות היער. כל החיות הגיעו לפגישה, הדובים, הנחשים, האריות וביחד איתם גם החרקים. יום אחד, באמצע אסיפת היער החלה צעקה בין גורי הנמרות, הגורים החלו ליילל ולבכות. הדובים, מובילי האסיפה, רצו להשתיק את האווירה- וכתוצאה מכך, אחד מגורי הדובים פנו אל הגורים הבוכים. כאשר הגיעו אליהם גילו כי הגורים אינם בוכים כלל אלא צוחקים ומשחקים, על מנת להשתיקם אחד מהדובים החליט לשאוג בחוזקה ולהפחידם. הגורים הובכו ובכו ותכננו כל ימי חייהם נקמה מתוקה, עד שהבינו כי הדובים אינם .אשמים, כי זה בטבעם להיות אכזריים